בנק ישראל היה מאז ומעולם נגד תכניות שונות של הגדלת קצבאות הילדים. במהלך השנים הנציגים החברתיים בכנסת פעלו להגדלת קצבאות שקוצצו בצעד דרסטי בשנת 2003, אך בבנק ישראל התנגדו. לרוב, התנגדויות אלו לא השפיעו על החלטות הממשלה במהלך השנים.

אחת התכניות המשמעותיות בנושא, הייתה של שר הבריאות ליצמן שכחלופה להגדלת הקצבאות, הוחלט ביוזמתו על פתיחת תכנית חיסכון לכל ילד בה יופקדו 50 שקלים בחודש כאשר ההורים מוסיפים 50 שקלים מכספם וכך בגיל 18 יכול הנער לפדות את הסכום שהצטבר שיעמוד על 18,000 שקלים.

לתוכנית קמו מתנגדים רבים, שחלקם טענו כי תכנית זו תתמוסס לאחר שימונה שר אוצר חדש שלא יראה בעין יפה את ההפרשות שמעבירה המדינה לתכנית זו, מה גם שתוצאותיה הן ארוכות טווח וימומשו בידי הנערים רק בהגיעם לגיל 18. כך שמבחינה פוליטית, הקרדיט ייגזר על ידי שר האוצר שיכהן בתפקיד בעוד שנים רבות.

בדו"ח השנתי של בנק ישראל שפורסם אמש, טענו כותבי הדו"ח כי התכנית תסייע בעיקר למשפחות מבוססות כלכלית ותקשה על משפחות ממעמד כלכלי נמוך.

טענתם מתבססת על העובדה כי משפחות אשר אין באפשרותן לחסוך מידי חודש לעתידו של ילדם, ייאלצו לחסוך מעתה 50 שקלים בחודש, ובאם מדובר במספר ילדים, הסכום יהפוך למשמעותי. למשפחות אלו החסכון יפגע בהוצאות החודשיות ויגרום לצמצום ההשקעה בילדים בטווח הקרוב.

בדו"ח נטען כי הכספים שיועברו לנער בגיל 18, יהיו משמעותיים פחות מאחר ומטבע הדברים, הנער יהיה עצמאי יותר ולפיכך סכום הכסף הפעוט לכאורה, יהיה משמעותי עבורו בגיל צעיר.

עם זאת, תומכים רבים יש לתכנית אשר תאפשר לכל צעיר לקבל סכום של כ-20,000 שקלים בהם יוכל לפתוח עסק או לממן לימודים ובכך יתחיל את חייו העצמאיים מנקודת מוצא טובה יותר.